אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית כרונית שמתאפיינת בהתקפים חוזרים, שנגרמים מפעילות חשמלית לא תקינה במוח. במהלך ההתקפים, נוירונים במוח "יורים" בו זמנית באופן לא מבוקר, מה שיכול לגרום לפרכוסים, אובדן הכרה, התנהגויות חריגות והפרעה חושית.
ההתקפים יכולים להשתנות בעוצמתם ובאופן שבו הם באים לידי ביטוי – החל מהתקף קצר של כמה שניות ועד לפרכוסים משמעותיים שעלולים להיות גם מסכני חיים. כ־30 אחוזים מחולי האפילפסיה סובלים ממה שמכונה "אפילפסיה עמידה לטיפול" – מצב שבו לפחות שתי תרופות נוגדות פרכוסים לא הצליחו לשלוט בהתקפים. כיום, מדובר באתגר משמעותי, אך כעת ישנה גם בשורה שעשויה לשפר את החיים לצד ההפרעה.
מהם הטיפולים הקיימים נגד אפילפסיה?
הטיפול באפילפסיה מתבסס בעיקר על תרופות נוגדות פרכוסים, שמטרתן למנוע את הפעילות החשמלית החריגה במוח. בסל הטיפולים קיימות עשרות תרופות לחולי אפילפסיה, ולעיתים קרובות נדרש שילוב של כמה מהן כדי להשיג שליטה בהתקפים.
אם התרופות אינן מועילות, יש לשקול אפשרויות טיפול נוספות. במקרים מסוימים, ייתכן צורך בניתוח להסרת רקמת המוח שגורמת להתקפים, אך הליך כזה יתאים רק כאשר אזור ההתקפים מוגדר בבירור ונמצא במקום שניתן להסירו בבטחה.
במקרים שבהם ניתוח אינו אפשרי, קיימות שיטות משלימות נוספות – כמו דיאטה קטוגנית, שהיא דיאטה עתירת שומנים ודלת פחמימות. מחקרים הראו כי דיאטה כזו יכולה לסייע בחלק מהמקרים, בעיקר בקרב ילדים.
פריצת הדרך החדשה: גירוי עצב הוואגוס לחולי אפילפסיה עמידה
מחקר חדש בשם CORE, שנחשב למחקר הגדול והמקיף ביותר מסוגו בעולם, בחן את יעילות הטיפול באפילפסיה עמידה באמצעות מכשיר לגירוי עצב הוואגוס (VNS). המחקר כלל 830 מטופלים ממדינות שונות, כולל ישראל, ונמשך 36 חודשים.
עצב הוואגוס הוא עצב גדול שמתחיל בגזע המוח ומתפשט לחלקים שונים בגוף. גירוי מבוקר שלו באמצעות מכשיר קטן שמושתל מתחת לעור יכול להשפיע על הפעילות החשמלית במוח ולהפחית את תדירות ההתקפים.
התוצאות שהציג המחקר יוצאות דופן ומעודדות במיוחד: לאחר 36 חודשי מעקב, נרשמה הפחתה של 75 אחוזים בתדירות ההתקפים הכלליים ו־60 אחוזים בהתקפים המוקדיים. גם המספר הממוצע של התקפים חודשיים ירד באופן דרמטי – מ־70 ל־20 בלבד.
כ־60 אחוזים מהמטופלים הגיבו לטיפול עם הפחתה של לפחות 50 אחוזים בתדירות ההתקפים, ו־34 אחוזים מהם חוו שיפור משמעותי עם הפחתה של 80 אחוזים ומעלה. במקרים של אפילפסיה קשה כמו תסמונת Dravet, התוצאות היו אף מרשימות יותר – 19 אחוזים מהחולים השיגו ריפוי מוחלט מהתקפי אפילפסיה.
איך מנהלים חיים תקינים עם אפילפסיה?
למרות האתגרים שמציבה אפילפסיה, חשוב להדגיש כי בהחלט ניתן לנהל חיים מלאים ומספקים לצידה. התמודדות נכונה עם ההפרעה נשענת על כמה היבטים מרכזיים.
ראשית, נטילת תרופות בקביעות לפי הוראות הרופא היא הבסיס לשליטה בהתקפים. חשוב שלא לדלג על תרופות ולא לשנות מינון ללא התייעצות רפואית. כדאי גם להיות קשובים לגורמים שעלולים להחמיר את ההתקפים ולהימנע מהם – כמו חוסר שינה, לחץ, אלכוהול או אורות מהבהבים.
לצד זאת, מומלץ לשמור על אורח חיים בריא: שינה סדירה ומספקת, פעילות גופנית מותאמת והימנעות מצריכת חומרים משני תודעה. חשוב גם ליידע את הסביבה הקרובה על המחלה ועל האופן הנכון להגיב במקרה של התקף אפילפסיה.
ולסיום, יש לזכור שאנשים עם אפילפסיה זכאים לתמיכה ולסיוע מהמדינה – כולל קצבאות והטבות במקרים מתאימים. כדאי להיעזר בגורם המתמחה במימוש זכויות רפואיות כדי להבין מה מגיע לכם ולקבל את התמיכה הנחוצה להתמודדות מיטבית עם האתגרים שמציבה ההפרעה.
Image 1 by wirestock from Freepik
Image 2 by Freepik
